אני מלווה תהליכי כתיבה בשנים האחרונות, ונעזר בניסיוני כסופר המכיר את התהליך מבפנים ובגוף ראשון, וגם כעורך המסוגל להתבונן בטקסט מזוית שונה.
אני מציע:
"יש רק חוק אחד בכתיבת ספרות: מה שעובד, עובד.
אבל איך תדעו אם זה עובד?
האמת היא שלא תוכלו תמיד לדעת. אתם חייבים לחוש בזה, להרגיש את זה, לבטוח בזה, זה אינטואיטיבי, והסוג המיוחד הזה של האינטואיציה הוא מתנת האלים,
אבל עד שלא תפתחו את העטיפה ותציצו פנימה, לא תגלו..."
וחשוב לא פחות:
"עיניים על הכדור, גם כשאינכם רואים את הכדור."
שני ציטוטים של טום רובינס, הסופר האהוב עליי. אני מאמין בשניהם.
שולמית פישר קיבלה ממני משוב עריכה על רומן בכתובים, כלומר:קריאה שלי+בניית מסמך משוב מסודר+מפגש
עריכה מסכם עם הכותב/ת ממנו בצירוף המשוב, הכותב/ת יכול/ה לעבור לתיקון כתב היד לפני הגשתו.
שולמית:
"קודם הוא שלח לי את ראשי הפרקים של מסמך העריכה שהוא שולח. מאוד התרשמתי. אחר כך אזרתי עוז וביקשתי דוגמת עריכה על כל הפרק הראשון: 8000 מילים. התרשמתי מההערות שלו - הוא הבטיח שיעבור על כל כתב היד שלי (150K מילים!!!) תוך חודש. הוא עמד בהבטחה וחזר אלי תוך פחות מחודש אפילו. אבל לא הסכים לתת לי את המסמך היפה וההערות שכתב על כתב היד שלי אלא אחרי שניפגש.
נפגשנו בבית קפה בתל אביב ועברנו על כל מסמך 12 העמודים שהוא כתב, מילה במילה. דיברנו על העלילה, על הדמויות, על סיומים אפשריים וקצת על סגנון. הכל בשעתיים. לא על כל מה שהציע הסכמתי. היו גם הערות שדסקסנו והעלינו רעיונות נוספים לאלה שהוא הציע. היה לי חשוב להקשיב לכל מה שאמר אבל גם הוא הקשיב לי ככותבת, לרציונל שלי ולמטרות. היתה שיחה מכבדת ומעניינת. מכאן אני ממשיכה לבד: עוברת על כל ההערות שלו, מחליטה מה לקבל ומה לא. קיצצתי קו עלילה אחד, קיצרתי משהו אחר והוספתי קצת מה שחסר. כתב היד משתפר".
אל תחשבו או תתחשבו – כתבו.
אל תתחשבו בקוראים, אל תחשבו על המבקרים, אל תעסקו במוסף הספרות של הארץ, וגם לא בשבעה לילות (גם אם סיפורכם מתרחש בחצות). אל תחשבו על תמלוגים – ממילא אין כפל מבצעים.
כתבו לעצמכם. אתם הקורא ואתם הכותב. זהו עולמכם. בראשית פתחו קובץ וורד חדש ובו בראו את השמיים ואת הארץ. ואל תפחדו מהתוהו ובוהו, ומהחשיכה על פני התהום.
אל תוותרו. לעצמכם, כמובן. עזבו את המאמרים על מחסומי הכתיבה ואת השמועות הלא מבוססות על המוזה.
מצאו את השיטה שלכם ודבקו בה. והכי חשוב – ספרו את הסיפור שהייתם רוצים לקרוא, ושעדיין לא נכתב.