שעוני נוכחות

• "כשאני בוחן את אבני בהקשר העולמי של הקאנון הפנטסטי, הרי שספרו זה, אשר מתברר יותר ויותר כי נושאו המרכזי הוא הזמן, ובמרכזו השאלה הגדולה "מהו הזמן? ולאן אנו מפליגים או שטים עימו?", הזכיר לי את "עולם הנהר" של פיליפ חוזה פארמר, אלא שפארמר ועולם הנהר שלו הם חמורי סבר להחריד, ואילו אבני צבעוני ומבדח."
  "אבני מפגין גמישות לשונית מרשימה כמספר."
  "כדי להימנע מספוילרים רק נאמר שאבני פותר יפה את החידה לָמה ולְמה נתוועדו השלושה דווקא בנקודת זמן זאת."
  "צריך לומר בריש גלי ולהוריד את הכובע בפני אבני - החמשירים עצמם לא מכזיבים. הם מאוד מוצלחים, מעוררי חשיבה ומניעים את העלילה קדימה."
  "כדי להימנע מספוילרים רק נאמר שאבני פותר יפה את החידה לָמה ולְמה נתוועדו השלושה דווקא בנקודת זמן זאת."
  יואב אבני כותב רומנים פנטסטיים חברתיים מוצלחים מאוד. הוא סופר חשוב, שלא יכול היה לצמוח בספרות העברית־ישראלית לממדים כאלה לפני 25 שנה. כי אבני, במהותו, הוא סופר פנטסטי מובהק, ואילו הספרות העברית־ישראלית, באופן היסטורי, ריאליסטית עד לקצות דפיה. על ספריו זכה פעמיים בפרס גפן לספרות ספקולטיבית, אלא שעם כל ההכרה הזאת הוא נותר נישתי מבחינה סוציו־ספרותית, ואל הפרסים הקאנוניים, כמה לא מפתיע, לא הגיע, שלא בצדק."
  "הקריאה בספרו של אבני משתלמת ומהנה.", רן יגיל, מבקר ספרות, מוסף ספרים, ישראל היום, 07.03.25

• "ספר משובח."
  "אבני מצליח לשרטט עתיד קרוב יחסית באופן אמין ומעניין, לא גולש לקלישאות אפשרות או לפוליטיקה מיותרת, ומצליח לג'נגל גיבור מרכזי אחד, שלושה גיבורי משנה משמעותיים."
  "שולט בזרם כתיבת העלילה בלי לחסוך מקוראיו את המידע הדרוש לקידומה, וזהו ללא דבר של מה בכך."
  "הספר מהנה מאוד. הקצוות בסיום נסגרים היטב."
  "זהו ספרו השביעי של יואב אבני, ומאלה שקראתי, זהו ללא ספק השלם והמוצלח ביותר (וגם הקודמים היו מוצלחים כשלעצמם)", אריאל שנבל, מבקר ספרות, מוסף מוצ"ש, מקור ראשון, 24.1.25

• "מתוק, מצחיק ומפתיע, משתעשע ברעיונות, בשפה ובשלל רפרנסים - "בין ערביים הוא רק ערב עם יחסי ציבור", "יש אנשים שהכול מתחרז להם", או המחשבה על אופציה בווייז למצוא, מלבד המסלול המהיר או הקצר ביותר, גם מסלול שליו בלי זיכרונות מכבידים - "שעוני נוכחות" של יואב אבני הוא כיף של ספר." שלומית עוזיאל, עורכת לשון ותוכן, מחברת ומרצה בתחום הלשון העברית.

• "בועז ושאר החבורה המוזרה (כאן נזכרתי בדורותי וחבריה מארץ עוץ) מנסים להבין את דרכם בעולם המוכר לבועז וזר להם לחלוטין. התמודדות זו נותנת לספר גם אופי קומי. מאחר ודמות אחת היא משנות השמונים, יש רפרנסים רבים לתקופה זו באופן מיוחד ולכן נוסף אפילו אופי נוסטלגי. הדבר ילך ויתבהר במהלך הספר החידתי, שאינו ספר בלש או ספר מתח אולם לקראת סופו נהיה מעט כזה, כאשר קצב האירועים הולך וגובר. כמובן שלא נוכל לגלות יותר פרטים על העלילה ובפרט על סיומה ונסכם בכך שזו ספר מהנה ביותר המתרחש בעולם שלנו." גדי איידלהייט, סוקר ומבקר ספרים.

• "כהרגלו, בהומור חכם, דמיון משתולל ויצירתיות, יואב מוביל אותנו ב"תרשים הזרימה" שבנה, שהוא בעצם "עץ החלטות" מסועף, מטריצה הבונה את עצמה תוך כדי תנועה. אנו עוברים חוויה פנטסטית ורב חושית, מציאותית להחריד על אף בדיוניותה הברורה. בתבונה ועדינות, יואב מעביר את הקורא/ת דרך קשת שלמה של רגשות: צחוק, דמעות, כעס, שמחה ושמחה לאיד, התרגשות ובעיקר התפעלות גדולה מהיצירה הפרועה הזו. הגיבורים מתוארים בצלילות רבה המפיחה בהם חיים, והם מספקים המון רגעים קומיים ומכמירי לב. נהניתי מאוד מקריאת הספר ואני ממליצה עליו בחום." גל ליבר, מחברת "הדבר הנכון".

• "עלילה עשירה ומלאה ומזמינה", "המון תפניות ורגעים של הארה והתפתחות והעמקה של דמויות", "הסיפור מנוהל ביד בטוחה, בעושר ובשפע", "יפה ומשובב נפש ומוח", "למרות שהקצב לא דועך בו לשניה (ולמרות שלא חסרים בו רגעים של רוגע) שורה עליו מן העמוד הראשון ועד לאחרון רוח של מתינות ותשוקה לאמת שאין בה כפיה או כורח, רק חיים", "כדאי לכן מאדמאד לקרוא את שעוני נוכחות". אורי גולדברג, חכם זמן.

• ״את הזמן יש לנצל אך לא כקולוניאליסט יהיר, יש לאחוז בקצה זנבו בענווה, הרי הוא כאן, הזמן, מלוא העין והלב, אך אינו פה כדי להישאר. כולנו משתמשיו, ואין בו כוונת רווח ואין בו כוונת זדון. הזמן נוסטלגי לעיתים, ולעיתים חדשני, אך תמיד יש בו רוך ופינות נסתרות.״ ״שעוני נוכחות״ הוא ספרו החדש, הגאוני והיפיפה של יואב אבני, שהיתה לי הזכות לקרוא (ולאהוב) לפני כולם. תודה, יואב, ואם אתם מחפשים ספר חכם ושנון שיפוצץ לכם את המוח בתובנות, פשוט רוצו לקנות. ליאת לב רן, מחברת "מורשית חתימה" ו-"בלי כיסוי".

• "אבני משלב מציאות ובידיון באופן הומוריסטי ומהורהר-פילוסופי בדומה למדריך הטרמפיסט לגלקסיה שקראתי כנער, והוא די ייחודי בז'אנר הזה. זהו רומן לא שגרתי ומלא דימיון, הפרקים חלפו וקלחו עד לסופו המספק. בספר שזורות הברקות פיוטיות רבות." גל ובר, כותב ומוזיקאי.

• "ארגת כאן עלילה יוצאת מן הכלל במורכבותה, המשלבת דמויות מזמנים ומרחבים רחוקים כל כך זה מזה, ומובילה להתכנסות ומפגש בהווה. קראתי במתח וסקרנות לראות איך יותרו בסוף הסיבוכים באופן אינטליגנטי ומתקבל על הדעת. אהבתי מאוד את הדמויות. כולן מושכות אליהן סימפטיה. אהבתי את השנינות והצחוקים. נוצרו בעלילה יחסים מעניינים בין ה"ייתכן" ל"לא-ייתכן" - הצליח לך!" ורדית אננדה פברן, כותבת.

כשהעולם התהפך

• "מלבד הדימויים והתובנות יש לספר כוחות רבים נוספים. העלילה מעניינת, לכידה ומותחת לכל אורך הספר... הדמויות בספר משכנעות ומעניינות והדיאלוגים מוצלחים... יש לציין את דמותה של טל־יער, שהיא נערה פעילה, חכמה וחזקה... דמויות כמוה עדיין לא מופיעות מספיק בספרות הילדים והנוער, ונוכחותה בספר הזה משמחת... התובנות בספר כוחן יפה לגילים שונים... מטאפורת המשאית המופיעה בפתיחה וגם בסיום עדינה, יפה, ומלאת משמעות – כמו הספר בכללותו." לי עברון, הפנקס.

• "הספר מיועד לתלמידי בית ספר יסודי שקוראים ללא ניקוד וגם לחטיבה אבל הוא כתוב כל כך טוב שגם מבוגרים ייהנו ממנו." מאירה ברנע גולדברג, מאקו.

• "מה אהבתי בספר? בכל לילה כשסיימתי לקרוא בספר חלמתי שאני נמצא בתוכו וחווה את מה שרותם חווה ומרגיש, הרגשתי שאני ממש איתו בעלילה. ורק רציתי להמשיך לקרוא ולקרוא גם כשאמא שלי אמרה לי לכבות את האור וללכת לישון. הרגשתי כאילו שהספר נכתב במיוחד בשבילי.
  מה לא אהבתי? שהוא נגמר לי מהר מדי." מתוך סקירה של לביא, בן 12 בבלוג על ספרים ותלתלים כחולים.

• "זהו אמנם ספר לנוער, אך הוא ללא ספק מתאים לכל הגילאים. הוא עוסק ברגשות והתבגרות, בעולם המבוגרים והממשק שלו לעולם הילדים ובדרך של כל אחד לחוות את התמונה המלאה אליה הוא נחשף. זהו סיפור קסום וסוחף ומהפנט שקשה לעצור, ואפילו הילדותיות שבו שובה. הוא מומלץ מאוד לא רק לנוער, אלא גם לילדים צעירים יותר שערוכים לקריאה מעט יותר משמעותית, ולא פחות למבוגרים שנהנים להיזכר לרגע במשמעות של הרגשות החזקים והאדירים שהרגישו כילדים." מתוך סקירה בבלוג פולמוס במשיכת קולמוס.

• "גיליתי ספר לנוער (גם למבוגרים שיהנו מאוד) משובח, מהפנט, ערוכים בו משפטי זהב ופניני שפה, פסקאות מרגשות, דמויות מרתקות וסצנות חיים מעניינות. ספר לנוער שהוא בית ספר לאהבת השפה, לכתיבה ולהבנה ללב רגיש ומוגדל בעולם המתגלגל אל מקומו הנכון." מתוך סקירה של שרית פלד.

לחצות נהר פעמיים

• "עברית חדשנית ויצירתית ועולם דימויים מהפכני ממש... מרגע שמתחילים, אי אפשר להפסיק." רן בן נון, ידיעות אחרונות.

• "לחצות נהר פעמיים מצליח להיות ספר מותח וקצבי – הישג לא קטן בהתחשב בכך שהגיבור שלו עצמו שואף למינימום אקשן. יש לו דמות אחת נהדרת שסוחבת על גבה את כל השאר, וכשהתעלומה הבלשית נפתרת היא מפנה את המקום לאקשן קצבי ומדמם." איתי שלמקוביץ', בלי פאניקה.

• "יואב אבני רוצה שנתאהב במפלצת שבאגם וגם בזו שאצלנו בתוך הראש. בשביל זה הוא גורם לנו להרגיש קודם כל כלפיה חמלה, להכיר אותה מקרוב. הוא גורם לנו להתאהב בה גם באמצעות הדמויות שנאחזות בה באופן נואש כשהחיים שלהם עומדים לטבוע... הדמיון המפותח של אבני הוא אחד הכלים החזקים ביותר שלו כסופר כשהוא מפליא לעשות בו שימוש תוך כדי תיאור אמיתי לחלוטין של יתר הפרטים... לא רק במפלצת אנחנו מתאהבים, בהפוך על הפוך גורם לנו אבני לאהוב ולהתרגש מכל הדמויות שהוא טווה. בבחורה עילגת שרחובות לוינסקי הם ערש ילדותה, באיתמר שנדמה שיש בו אוטיזם חברתי כלשהו, בתייר הפנסיונר המוכן לחתוך את אצבעותיו כדי להאכיל את המפלצת, ובשם טוב איש העולם התחתון והאכזרי. אנחנו מפתחים רגש כלפי כולם ורק בסוף עלילת הספר שואלים איך זה קרה לנו." מערכת המומלצים.

הרצל אמר

• "כל התכונות שהפכו את שלושה דברים לאי בודד לכזה להיט מתוק ומענג: ההומור שובה הלב וההמצאות הלשוניות לרוב, נגיעות הרגש המדויקות והאבחנה הראשונית רחבת המנעד." רן בן נון, ידיעות אחרונות.

• "שנון, חכם ומעורר מחשבה." אריאל שנבל, מקור ראשון.

• "הרצל אמר הוא רומן ראוי בהחלט המכבד את יוצרו ואת המדף. למרות קלילותו היחסית, הרי שבזכות מקוריותו הוא עשוי בכל זאת להתייצב בשורה אחרת עם רומנים כבדי משקל יותר, המייצרים בסיכומו של דבר פחות עניין אצל הקורא." ירון אביטוב, מקור ראשון.

• "יואב אבני הוא מכשף. זו הצהרה מעט בומבסטית, אבל מדויקת. רק מכשף יכול לקחת את ההיסטוריה של מדינת ישראל, על כל המורכבות שלה, הניואנסים הדקים והקלחת הישראלית ההדוקה, להפוך אותה לגמרי, להעמיד אותה על הראש, לשלוח אותה לאוגנדה, ועדיין להשאיר אותה כמו שהיא." עדי לויה, בלי פאניקה.

• "לאבני יש דמיון. עונג שבת. שווה." קובי קמין, גלובס.

החמישית של צ'ונג לוי

• "הצחוקים באמת מצחיקים, ההתחכמויות אכן מתוחכמות... משנתו המסקרנת בהחלט של סופר צעיר וחכם." רן בן נון, ידיעות אחרונות.

• "הקול הספרותי של יואב אבני הוא אחר במובן הטוב של המילה, יעיל ואינטיליגנטי. אתם יותר ממוזמנים לגלות אותו בעצמכם." אריאל שנבל, מקור ראשון.

• "נהניתי מכל רגע... מרגש בגלל סיפור האהבה המפעים, מצחיק מאוד במהלך הקריאה." ליעד מודריק, גלי צה"ל.

• "יש חן לספר הזה וגם היגיון פנימי עקיב." אריק גלסנר, NRG.

• "החמישית של צ'ונג לוי הוא ספר מרתק, מקורי, עם דמויות עמוקות ומעניינות." קרן לנדסמן, בלי פאניקה.

שלושה דברים לאי בודד

• "שלושה דברים לאי בודד הוא מסוג היצירות המקוריות, המטורפות והמצחיקות שמשקפות את האבסורד שבחיינו. ספר סוחף, משעשע ואמיתי מאוד שאסור להחמיץ." אמנון ז'קונט, ידיעות אחרונות.

• "הרומן הראשון של יואב אבני בולט בכנפיו הססגוניות בנוף הכה־מתאמץ־להיות־רציני של הספרות הישראלית... מסב עונג אמיתי." הגר ינאי, גלובס.

• "ברומן הביכורים שלו יוצר אבני עולם ייחודי, שפה משלו ועולם דימויים שנון ובהחלט מצחיק. לרשימת שלושת הדברים שהספר ממליץ לקחת לאי בודד, אפשר להוסיף את הרומן של אבני עצמו." ירון אביטוב, כל הזמן.

• "יש בספר הזה נגיעות של דאגלס אדמס, ג'ראלד דארל וכנופיית מונטי פייתון, אבל בצורה שמאחדת את הטוב שבכל העולמות ועדיין נשארת אותנטית, בניגוד לסופרים רבים שנפלו בפח ומקורות ה-'השראה' שלהם נכנסו ליצירות שלהם בצורה בוטה מדי, כזו המצביעה על חוסר מקוריות או מעוף. דווקא כאן, יואב אבני משכיל לצלוח את המשוכה ולהתבלט כקול ייחודי בעל רעיונות וגישה מקורית. ההיסטוריה המטורפת שהוא בונה לאי הזעיר שלו מצליחה לקחת את מונח האבסורד כמה רמות למעלה ולהכניס אותו לרשימה המכובדת הזאת בזכות. ספר מעולה." יואב שי, מחסום כתיבה.

• "אגדה מודרנית, אם כן, ואלמלא רדף כותב שורות אלה אחר הרוח החמקמקה של הז'אנר, אולי היה מבין זאת כבר בקריאת הכריכה האחורית: אי, מלך, בת המלך, אהבה ממבט ראשון. מה עוד צריך לומר? אגדה לא רעה, אגב." ניר יניב, בלי פאניקה.