זהו חורף קודר וסוער. גשם יורד ללא הפוגה, הירקון עולה על גדותיו, ובמשרד חקירות קטן ברחוב אבן גבירול מַפנה איתמר - פליט הייטק וחותר קיאק לשעבר - גב לַחיים על כל מה שכרוך בהם. הוא מרגיש מוצף, טובע בבעיות היומיום, וכל מה שהוא רוצה זה שקט, רצוי מהסוג היבש והחמים והבודד, רק הוא ודגת הזהב שלו, גולדי הון. איתמר מבקש נואשות להאמין שמה שרואים זה מה שיש, ומעולם לא העז להציץ מתחת לפני השטח, כי שם ממתינות צרות של אחרים.
אבל אז נכנסת בחורה לחייו. לרוע המזל היא מלוּוה בעבריין גדול מידות, מהיר חימה וחולה שליטה, המחפש את מעבידו של איתמר, שנעלם כאילו בלעה אותו האדמה. או הנהר. איתמר נזרק למימיה של תעלומה, בה גועשים פנסיונר סקוטי, תצלום מטושטש של הירקון, קריפטוזואולוגיה, הרבה יותר מדי כפתורים, ברנשים וחתיכות.
לחצות נהר פעמיים מאת זוכה פרס גפן, יואב אבני, הוא רומן בלשי מסוג שעוד לא קראתם. חכם ומתוחכם, קצבי ומותח, עולה על גדותיו מרוב הומור ושופע שנינה ואהבת אדם. בספרו החמישי מציע אבני, בסגנונו מלא הברק, גרסה מקומית לאחד המיתוסים הרודפים את הדמיון האנושי זה עידנים, שהיא גם שיר הלל אורבני לירקון ולכל מה שבו.